דמיינו שאתם נוהגים ברכב, חגורים היטב עם חגורת בטיחות, גם אם הסיכוי לתאונה ביום מסוים הוא נמוך. למה? כי ההשלכות של תאונה עלולות להיות חמורות. זו דוגמה פשוטה שממחישה כיצד ניהול וניתוח סיכונים משולבים בהחלטות היומיומיות שלנו, וכמובן גם בפעילותן של חברות ותעשיות גדולות.

במאמר זה נצלול אל תוך עולם ניהול הסיכונים: נבין מהם המונחים המרכזיים, נסקור כלים נפוצים לניתוח סיכונים ונביא דוגמאות מעניינות מתעשיות שונות.

מהו סיכון וכיצד מגדירים אותו?

סיכון, בהקשר של ניתוח וניהול סיכונים, מוגדר כשילוב של הסבירות להתרחשות אירוע וההשפעה שלו. תקן ISO 31000 לניהול סיכונים מגדיר סיכון כ"אי הוודאות שמשפיעה על המטרות", ומדגיש שסיכון יכול להיות חיובי או שלילי בהתאם להשפעתו.

ניתוח סיכונים לעומת הערכת סיכונים: מה ההבדל?

אנשים נוטים לבלבל בין ניתוח סיכונים להערכת סיכונים, אך יש הבדל חשוב ביניהם.

הערכת סיכונים היא תהליך רחב יותר שכולל שלושה שלבים:

• זיהוי סיכונים – זיהוי ותיעוד של גורמי סיכון.
• ניתוח סיכונים – חישוב סבירות והערכת ההשפעה.
• הערכת סיכונים – השוואת הסיכון לקריטריונים פנימיים וקבלת החלטה אם הוא מתקבל או לא.

הערכת סיכונים היא חלק מהתהליך הגדול של ניהול סיכונים, הכולל גם:

• טיפול בסיכונים (קבלת הסיכון או יישום אמצעי בקרה).
• מעקב ובקרה שוטפים.
• תיעוד ניהול הסיכונים להפקת לקחים לעתיד.
• כלים ומודלים בניתוח סיכונים

בעולם העסקי יש מגוון כלים שמאפשרים הבנה טובה יותר של הסיכונים בארגון. הנה סקירה של הכלים הנפוצים ביותר:

1. מטריצת סיכונים

מטריצת סיכונים היא טבלה שמציגה את הסיכון על ציר ההסתברות (Likelihood) ועל ציר ההשפעה (Impact). תוצאות הניתוח משמשות להחלטה אם יש צורך בבקרה נוספת.

טיפ מעשי: השתמשו במטריצה לצורך החלטה על חלוקת משאבים—אילו סיכונים דורשים התייחסות מיידית?

2. ניתוח מצבי כשל (FMEA)

Failure Mode and Effects Analysis (FMEA) הוא כלי שיטתי לזיהוי מוקדי כשל במוצר או בתהליך. הוא מדרג את הכשלים לפי:

• חומרה (Severity)
• שכיחות (Occurrence)
• יכולת זיהוי (Detection)

דוגמה: בתכנון מוצר חדש, ניתן להשתמש ב-FMEA כדי לזהות ולתעדף כשלים פוטנציאליים ולהציע פתרונות מונעים.

3. דיאגרמת עצם הדג (Fishbone)

דיאגרמת Fishbone, או דיאגרמת אישיקאווה, מנתחת את הגורמים השורשיים לסיכונים לפי שישה תחומים:

• אדם
• מכונה
• שיטה
• סביבה
• חומרי גלם
• מדידה

טיפ מעשי: השתמשו בדיאגרמה כבסיס לסיעור מוחות בצוותים כדי להבין לעומק את מקורות הסיכון.

4. ניתוח עץ תקלות (FTA)

בכלי זה מנתחים תקלות אפשריות באמצעות תרשים עץ, המאפשר מעקב אחורה אחר הגורמים לתקלה.

שימוש נפוץ: בתהליכי ייצור מורכבים, כלי זה מסייע לזהות גורמי סיכון עוד בשלב התכנון.

5. סימולציית מונטה קרלו

סימולציית מונטה קרלו היא מודל סטטיסטי לחיזוי תוצאות אפשריות בתהליכים ופרויקטים. היא פועלת באמצעות הדמיה של אלפי תרחישים אפשריים, ומשמשת בעיקר בתחומים כמו:

• ניהול שרשרת אספקה
• תחזיות ייצור

6. מודל פרפר (Bowtie Method)

כלי ויזואלי שמשמש בתעשיות בעלות סיכון גבוה, כמו תעופה ואנרגיה. במרכז הפרפר מופיע האירוע המסוכן, ומשני הצדדים מוצגים האיומים והבקרות המונעות (בצד אחד) והתוצאות עם אמצעי ההתאוששות (בצד השני).

דוגמה: בתעשיית הנפט, משתמשים במודל זה לניהול סיכוני דליפות.

דוגמאות לניתוח סיכונים בתעשיות שונות

ייצור

יצרנית רכב מגלה סיכון לכשל בהרכבת מתנפחי כריות אוויר. בתהליך PFMEA, היא מזהה כשלים כמו:

• התקנה לא נכונה של המודול.
• חסר בבדיקות איכות.

כפתרון, הארגון מתקין כלי מדידה לבדיקת טורק ומוסיף בדיקות איכות בלוח הייצור.

אנרגיה

חברת גז טבעי מזהה סיכוני קריסה בצינורות תת-מימיים. באמצעות מודל פרפר, היא מציבה אמצעים מונעים כמו:

• ניטור לחץ.
• איסור עגינה במיקומים מסוימים.
• תרגולים קבועים לתגובה מהירה.

בנייה

באתר בנייה המשתמש במנופי מגדל, ניתוח מטריצת סיכונים מעלה סכנות כמו:

• משקל יתר.
• רוחות חזקות.
• נפילת חפצים.

בקרות כוללות:

• התקנת חיישני עומס.
• הפסקת עבודה ברוחות עזות.
• מסכמים את התמונה: כך מנהלים סיכונים ביעילות

ניהול סיכונים הוא תהליך דינמי שדורש זיהוי, ניתוח ותיעוד מתמיד. כלים כמו מטריצת סיכונים, דיאגרמות עצם הדג וסימולציית מונטה קרלו יכולים לשפר משמעותית את הבנת האיומים הפוטנציאליים.

משפט השראה לסיום: "ניהול סיכונים מוצלח אינו רק תהליך, אלא תרבות ארגונית שמקדמת אחריות, שקיפות וחדשנות."